עגבניית הביצ'וק היא זן טעים ופורה. זהו פתרון רב-תכליתי לגננים המעריכים קלות טיפול ויבולים גבוהים באופן עקבי. חוסנה ועמידותה למחלות הופכים אותה לאידיאלית הן לגננים מנוסים והן למתחילים המחפשים יבול טוב ללא מאמץ רב. טיפול נכון הוא המפתח.
היסטוריה של מוצא
הזן פותח ברוסיה בתחילת המאה ה-20 על ידי המגדל נ. א. ואבילוב, והוא יצר אותו על ידי הכלאת זני עגבניות שונים, ביניהם פטרוביץ', בלאק פרינס ורד ג'יאנט.
זנים של זן ביצ'וק
| שֵׁם | צבע הפרי | צורת הפרי | משקל פרי (גרם) | מספר תאי הזרעים |
|---|---|---|---|---|
| וָרוֹד | אַרגָמָן | בצורת לב | 200-400 | 4-5 |
| שָׁחוֹר | חוּם כֵּהֶה | בצורת לב | 300-400 | 4-5 |
ישנן מספר וריאציות של תרבות זו, הנבדלות זו מזו בצבע:
- הזן הוורוד מייצר פירות בצבע פטל עם קליפה קשה. הם בצורת לב ומשקלם נע בין 200 ל-400 גרם. הבשר חמאתי ומתוק, עם מספר קטן של תאי זרעים - עד 4-5.
- עגבניית הבלאק בול מייצרת פירות בצבע חום כהה עם קליפה קשה ועמידה בפני סדקים. הטעם מאוזן: המתיקות מאוזנת בצורה מושלמת עם רמז לחמיצות.
תיאור הצמח
זן גבוה ובלתי מוגדר זה בעל שיחים חזקים שיכולים להגיע לגובה של מטר אחד ודורשים שטח רב. כל צמח מייצר 7-8 אשכולות פרי, שבדרך כלל מייצרים 5-7 עגבניות.
- ✓ עמידות גבוהה לתנודות טמפרטורה, דבר נדיר בקרב עגבניות.
- ✓ יכולת לשאת פרי גם בתנאי תאורה חלשים.
פירות ותכונות הטעם שלהם
כשהן בשלות, העגבניות הופכות ורודות ובעלות צורת לב. משקלן נע בין 300 ל-400 גרם, מה שהופך אותן לגדולות למדי. יש להן בשר בשרני וקליפה צפופה, מה שמקל על הובלתן ואחסוןן. יתרונן העיקרי הוא טעמן המתוק והארומה הנעים.
שימושים קולינריים
עגבניות אידיאליות למגוון מאכלים. הן משמשות טריות, בסלטים, ולהכנת רטבים וקטשופ. בשרן הצפוף הופך אותן לאידיאליות לשימורים ולכבישה.
עגבניית הביצ'וק עשירה בויטמינים ומינרלים, כולל ויטמין C, אשלגן, מגנזיום ובטא קרוטן. היא מכילה נוגדי חמצון המסייעים להילחם במחלות ולתמוך במערכת החיסון.
מאפיינים
עגבניית ביצ'וק היא זן אמצע העונה, עם תקופת הבשלה מנביטה ועד לבגרות מלאה של כ-110-120 ימים. זן זה מאופיין ביבולים גבוהים: ניתן לקצור 12-14 ק"ג פרי למטר מרובע, ו-4.5-5 ק"ג לצמח.
זן זה בולט בין זנים אחרים בזכות עמידותו הטובה לתנאי מזג אוויר קשים, כולל בצורת וטמפרטורות נמוכות. הוא עמיד מאוד למחלות ומזיקים, מה שהופך אותו לפופולרי בקרב גננים.
שתילה וטיפול
בחרו מקומות שטופי שמש ומוגנים מפני רוח לצמח. שתילים עדיף לשתול באדמה פורייה ומנוקזת היטב. לפני השתילה, הכינו את האדמה: חפרו אותה והוסיפו דשן אורגני כמו חומוס או קומפוסט.
פעל לפי ההמלצות הבאות:
- זרעו זרעים לשתילים באמצע מרץ. השתמשו באדמה קלה ומזינה. הניחו אותם בעומק של 1-2 ס"מ, ולאחר מכן כסו את המיכלים בניילון או זכוכית כדי ליצור אפקט חממה.
- כאשר הצמחים גדלים ויש להם 2-3 עלים אמיתיים, יש להשתיל את השתילים לעציצים נפרדים.
- יש להשתיל את הצמח לאדמה פתוחה או לחממה בגיל 50-60 יום, כאשר איום הכפור חלף וטמפרטורת הקרקע התחממה ל-15-18 מעלות צלזיוס.
- יש להקפיד על השקיה סדירה אך מתונה. עדיף להשקות את הצמחים מהשורשים במים חמימים ושקועים, תוך הימנעות ממגע עם העלים.
- עגבניות דורשות דישון קבוע לאורך כל העונה. בשבועיים-שלושה הראשונים לאחר השתילה, יש להשתמש בדשני חנקן כדי לקדם את התפתחות העלים. לאחר מכן, יש למרוח דשנים מורכבים עם תוספי אשלגן וזרחן כדי לשפר את הפרי.
- כדי למנוע מהשיחים להפוך צפופים מדי ולאבד את עוצמתם, הסירו באופן קבוע נבטים צדדיים (נצרים צדדיים). זה מקדם זרימת אוויר טובה יותר ומשפר את איכות העגבניות.
- השור-הד הוא זן גבוה, לכן יש לקשור את הנצרים לתומכים או לסורגים. זה יעזור למנוע נזק לשיחים ולהבטיח אור ואוורור אחידים.
- לגידול עמידות טובה למחלות, אך יש לבדוק את הצמחים באופן קבוע למניעה. יש להשתמש במוצרים ביולוגיים להגנה מפני מחלות פטרייתיות, ובתרופות עממיות כמו שום או חליטות טבק כדי להדביר מזיקים.
- • כדי להגביר את הפרי, יש להשתמש בדשני אשלגן במהלך תקופת הפריחה.
- • הזנה עלוותית עם מיקרו-אלמנטים תגביר את העמידות למחלות.
יתרונות וחסרונות
לפני גידול גידול, חשוב לשקול היטב את יתרונותיו וחסרונותיו כדי להימנע מקשיים פוטנציאליים. לעגבניית הביצ'וק יתרונות רבים:
בין החסרונות, חלק מהגננים מציינים את הצורך בדישון, קשירה ועיצוב קבועים של השיח.
ביקורות
עגבניית הביצ'וק מאופיינת בפריון טוב, פירות גדולים וטעם מעולה. היא הוכיחה את עצמה כזן אמין ולא תובעני שמתאים בקלות לאקלים שונים. עם טיפול נכון ובזמן, ניתן להשיג יבולים נדיבים ועגבניות איכותיות.