אני מגדל ברווזים כבר חמש שנים. נהגתי לקנות ברווזי מוסקבה, אבל השנה החלטתי לקנות ברווזי פקין. אומרים שהם הכי קלים לטיפול והכי בשרניים. אבל מסתבר שמכרו לי מולארדים. למרות ש... בכלל לא נעלבתי. במיוחד עכשיו כשקלטתי כמה קל לגדל את הגזע הזה וכמה יתרונות יש לו.
אלו הברווזונים שהיו לנו:
הם קיבלו מגוון "מנות" - מזונות מיוחדים ותערובות של תירס, שעורה וחיטה. הם קיבלו גם מכונות לטחינת תבואה, שכן גם התרנגולות אוכלות את אותו המזון.
הם גם אוהבים כרובית (הבן שלי זורק אותה שלמה, והברווזים מתחילים לכרסם אותה). אנחנו גם זורקים קישואים מהגינה - הם אוכלים אותם בצורה מושלמת. כמובן, כשהם היו קטנים יותר, הייתי מגררת אותם ואז קוצצת אותם. אבל עכשיו, עם כל הגינון והשימורים, פשוט אין לי זמן לזה.
תמיד כללתי קמח בשר ועצמות וקמח עצמות דגים בתזונה שלהם. תמיד פיזרתי חול וקונכיות בחצר שבה הברווזים גרים. אנחנו אפילו מדליקים שם לפעמים מדורה כדי ליצור אפר עץ.
באופן טבעי, אנחנו מוציאים אותם לטיול בחצר, שנמצאת ליד הגינה - נותנים להם לכרסם דשא טרי ולהרוס עשבים שוטים.
אבל לפעמים אנחנו קוטפים להם דשא בעצמנו.
הם הכי אוהבים עלי כרוב פריכים, למרבה המזל יש לנו הרבה מהם.
אלו הברווזים שגידלנו וכבר הגיעו למשקל שבו ניתן להשתמש בהם לבשר.
ועכשיו, בקצרה על היתרונות:
- למולארדים יש אופי רגוע ושקט מאוד - הם חברים של אנשים (אפילו אלה שהם רואים בפעם הראשונה);
- לאחר 5 חודשי חיים משקלם הוא 6.5-8 ק"ג;
- לבשר אין ריח או טעם לא נעימים;
- ברווזים כל כך מסודרים ונקיים שהפלומה והנוצות שלהם תמיד נקיים;
- הם לא בררנים לגבי אוכל;
- בריאות מצוינת - מעולם לא הייתי חולה.
והכי חשוב, הם לא צריכים לגזום את הכנפיים שלהם כי הם לא עפים גבוה במיוחד. זה קצת מוזר לברווזים, אבל זה טוב מאוד. לכן אני ממליץ בחום על גזע הברווזים מולארד - הם ציפורים נהדרות!