השנה, עקב גשמים ממושכים בסתיו, וגם מחלה, לא היה לנו זמן לקצור את הכרוב. זה מה שנשאר לנו בגינה:
איזה תקוות היו לנו! לא ניקינו את זה – לא היה טעם...
אותו דבר קרה עם סלק, למרות שנשארו ממנו הרבה יותר:
אבל הם הצליחו לקצור את כל השאר - תפוחי אדמה, בצל, גזר. אז, אחריהם, נותרו הערוגות הריקות האלה:
לכן, איננו יכולים להתפאר בקציר השנה (((אני תוהה אם מישהו חווה מצב דומה.
זה עצוב... כשאני רואה ערוגות כאלה, אני תמיד נזכר בשירו של נקרסוב "הרצועה שלא נקצרה"
סוף הסתיו. הצריחים עפו משם.
היער היה ערום, השדות היו ריקים.
רק רצועה אחת לא דחוסה,
היא מעלה מחשבות עצובות.